5 וּשְׁמַרְתֶּם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר דְּבָרִים עַצְמָם שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ. וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סנהדרין עד. שֶׁאָמְרוּ ״וָחַי בָּהֶם״ – וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם, שֶׁאִם אֲנָסוּהוּ לַעֲבֹר עַל אַחַת מִמִּצְווֹת ה׳ יַעֲבֹר וְלֹא יֵהָרֵג. וְאָמְרוּ עוֹד כִּי עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת חַיָּב אָדָם לֵיהָרֵג וְלֹא יַעֲבֹר, וְהֵם: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שְׁפִיכוּת דָּמִים. מֵעַתָּה אָמַר פָּסוּק רִאשׁוֹן סָמוּךְ לְמִצְוַת עֲרָיוֹת, וְלֹא הִתְנָה הַכָּתוּב ״אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה וְגוֹ׳ וָחַי בָּהֶם״, וְאָמַר פָּסוּק שֵׁנִי לְצַוּוֹת עַל שְׁאָר הַמִּצְווֹת, וְאָמַר וָחַי בָּהֶם לְדַיֵּק וְלוֹמַר שֶׁבְּמִצְווֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַּפָּסוּק שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁלֹּא אָמַר ״וָחַי בָּהֶם״ – יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר.
6 עוֹד נִרְאֶה בְּהָעִיר עוֹד לָמָּה שִׁנָּה הַכָּתוּב בִּשְׁנֵי כְּתוּבִים, בָּרִאשׁוֹן אָמַר ״אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״, וּבְפָסוּק שֵׁנִי אָמַר ״אֲנִי ה׳״. אָכֵן כְּנֶגֶד שְׁנֵי בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה: אֶחָד הָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה וְאֶחָד הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה, וּכְבָר נִתְבָּאֲרוּ הַדְּבָרִים בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים סוטה לא. כִּי הָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה שְׂכָרוֹ לְאֶלֶף דּוֹר וְהָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה שְׂכָרוֹ כָּפוּל לַאֲלָפִים. וְהִנֵּה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּשִּׂיג הַמַּשִּׂיג בְּחִינַת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתַּקְדִּים לוֹ בְּחִינַת הַיִּרְאָה, בְּסוֹד תהלים קיח:כ ״זֶה הַשַּׁעַר לַה׳״, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר הַכָּתוּב כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַיִּרְאָה ״אֶת מִשְׁפָּטַי וְגוֹ׳ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״, דִּקְדֵּק לְהַזְכִּיר בְּחִינַת הַדִּין שֶׁהוּא רָמוּז בְּשֵׁם אֱלֹהִים, לְהָעִירְךָ בְּמִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְאַחַר כָּךְ צִוָּה לְגָדֵר שֵׁנִי לַעֲשׂוֹת מֵאַהֲבָה, וְלָזֶה אָמַר אֲנִי ה׳ וְלֹא הִזְכִּיר שֵׁם אֱלֹהוּת לוֹמַר שֶׁתִּהְיֶה הַשְּׁמִירָה לְצַד אַהֲבַת הַטּוֹב וְהַחֵפֶץ וְהָרָצוֹן פָּעַל בּוֹ לַעֲשׂוֹת מַאֲמַר קוֹנוֹ הֶחָבִיב מֵאַהֲבָתוֹ אוֹתוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה עֹנֶשׁ לָעוֹבֵר.
7 וְאָמַר וָחַי בָּהֶם, פֵּרוּשׁ כִּי אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה יֶשְׁנוֹ גַּם בְּטוּב עוֹלָם הַזֶּה יֶתֶר עַל הַגְּמוּל הַקָּבוּעַ לוֹ בָּעוֹלָם הַנִּצְחִי. וְאוּלַי כִּי לָזֶה רָמַז בְּאָמְרוֹ ״וָחַי״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לְהָעִירְךָ שֶׁזֶּה נוֹסָף עַל שָׂכָר אַחֵר שֶׁהוּא שָׂכָר הַנֶּעְלָם, מַה שֶׁאֵין כֵּן גֶּדֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כְּאָמְרוֹ ״לָלֶכֶת בָּהֶם״ לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. אֲבָל גֶּדֶר זֶה ״וָחַי בָּהֶם״, פֵּרוּשׁ, לֹא לֶעָתִיד לְבַד, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְיִחְיֶה״, אֶלָּא מֵעֵת טָעֳמוֹ טַעַם הַמִּצְווֹת בְּעֵרֶךְ זֶה ״וָחַי בָּהֶם״. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְבָּאֵר גַּם כֵּן מַה שֶׁאָמַר בְּפָרָשַׁת דברים יא:יד ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ״ שֶׁאָמַר ״וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ לְצַד שֶׁשָּׁם נֶאֱמַר ״לְאַהֲבָה אֶת ה׳״ וְגוֹ׳, לָזֶה הוֹדִיעַ כִּי מִצְוָה זוֹ יֵשׁ לָהּ שָׂכָר גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְרָאוּי הוּא לֵיהָנוֹת בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קידושין לט: שְׂכַר מִצְווֹת בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא, זֶה יֶשְׁנוֹ בַּהֲטָבָה זוֹ, וְרָמַז עוֹלָם הָעֶלְיוֹן בְּמַה שֶׁאָמַר ״וְנָתַתִּי״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו בִּתְחִלַּת יִעוּד הַשָּׂכָר, לוֹמַר אֵין זֶה אֶלָּא תּוֹסֶפֶת עַל הַנֶּעְלָם הַמֻּשְׂכָּל הַנִּצְחִי.
8 הָאָדָם וְגוֹ׳. בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת וְזֶה לְשׁוֹנָם בבא קמא לח.; עבודה זרה ג.: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מִנַּיִן שֶׁאֲפִילוּ גּוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל? דִּכְתִיב ״אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי״ וְגוֹ׳, כֹּהֲנִים לְוִיִּם יִשְׂרְאֵלִים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״הָאָדָם״, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהוּקְשָׁה לְרַבִּי יְהוּדָה יִתּוּר ״הָאָדָם״, עוֹד הוּקְשָׁה לוֹ, לָמָּה דִּבֵּר הַכָּתוּב בִּלְשׁוֹן נִסְתָּר, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ אוֹתָם״ כְּדֶרֶךְ שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר ״וּשְׁמַרְתֶּם״ וְגוֹ׳ לְנוֹכֵחַ, וּמִכֹּחַ זֶה דָּרַשׁ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְמִי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם בְּאוֹתוֹ מַצָּב, שֶׁאֵינוֹ לֹא כֹּהֵן וְלֹא לֵוִי וְלֹא יִשְׂרָאֵל, וּמִי זֶה? הֱוֵי אוֹמֵר זֶה גּוֹי. וְהַתּוֹסָפוֹת זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִקְשׁוּ מִבָּרַיְתָא בבא מציעא קיד. שֶׁדָּרַשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּסוּק יחזקאל לד:לא ״אָדָם אַתֶּם״, אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְכוּ׳. וְאָמְרוּ שֶׁיֵּשׁ לְחַלֵּק בֵּין ״אָדָם״ לְ״הָאָדָם״, עַד כָּאן. וּכְמוֹ כֵן רָאִיתִי בְּסֵפֶר הַזֹּהַר חלק א כה. שֶׁחִלּוּק זֶה אֲמִתִּי מִצַּד עַצְמוֹ, וְהוּא דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן תָּלוּי, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, שֶׁחֶשְׁבּוֹן הַמְּעֻלֶּה הוּא שֶׁל ״אָדָם״ וְלֹא שֶׁל ״הָאָדָם״, כִּי הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ. וְאוּלַי כִּי כְּשֶׁעוֹסֵק הַגּוֹי בַּתּוֹרָה גַּם עָלָיו יִהְיֶה כֶּתֶר זֶה לִקָּרְאוֹת ״אָדָם״, וּכְפִי זֶה אוֹת הֵ״א שֶׁבְּ״הָאָדָם״ הֲוֵי רִבּוּי הַגּוֹי, שֶׁגַּם הוּא יִקָּרֵא אָדָם כְּשֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְאֵין אוֹת הַהֵ״א כָּאן מֵעִקַּר הַשֵּׁם, וְהָבֵן.